תחילתו של ספר זה ברצון ללמוד בחבורה, מדי שבוע בשבוע, את דבריו של הבעש"ט – ובצורה קרובה למקור ככל שניתן. לשם כך נבחרו ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, על מאות השמועות מהבעש"ט הפזורות בהם. רבי יעקב יוסף הקפיד לומר האם שמע ממורו או בשם מורו, האם שמע בלשון זו או רק בקירוב, האם שמע בסוגיה זו או שהוסיף משלו. על ידי קריאת השמועות הללו ברצף מתקבלת תמונה מרהיבה ומפורטת מאוד אודות ראשית החסידות.
בשנת תקנ"ד ראה אור הספר “כתר שם טוב”, ובו ליקוט שמועותיו של הבעש"ט. הספר נפוץ עד מהרה והפך לאחד מספרי היסוד של החסידות. ברם עריכת הספר לא הייתה נקיה משגיאות: שמועות שלמות נשמטו; שמועות רבות הובאו בשינוי לשון; שמועות אחרות נחתכו באמצע; הובאו שמועות שאינן משל הבעש"ט; הובאו שמועות שלא נודע מקורן; לא הובאו השמועות שב"כתנת פסים"; ועוד.
במהדורה זו נערכו השמועות משל הבעש"ט כסדרן וכלשונן. הובאו גם שמועות החוזרות על עצמן; לרוב, שמועות אלו מכילות שינויי לשון קלים, שנודעת להם חשיבות. נוספו מראי מקומות, מפתחות וציון הפסקאות שלא הופיעו ב"כתר שם טוב".
כריכה קשה 166 עמ'