על חד גדיא

הרב מרגליות אומר שפיוט זה קדום. הפיוט הוא הד והשראה למדרש שמדבר על מי אדון העולם.

מדרש רבה בראשית פרשה לח פסקה יג

(יג) וימת הרן על פני תרח אביו רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו

תרח עובד צלמים היה

חד זמן נפיק לאתר

הושיב לאברהם מוכר תחתי

והוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה א"ל בר כמה שנין את

והוה א"ל בר חמשין או שיתין

והוה א"ל ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין ובעי למסגד לבר יומי והוה מתבייש והולך לו

חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת

אמרה ליה הא לך קרב קודמיהון

קם נסיב בוקלסא בידיה ותבריהון לכולהון פסיליא ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון

כיון דאתא אבוה א"ל מאן עביד להון כדין

א"ל מה נכפר מינך אתת חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת

ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון

קריבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול קדמאי ודין אמר אנא איכול קדמאי

קם הדין רבה דהוה ביניהון נסב בוקלסא ותברינון

א"ל מה אתה מפלה בי וידעין אינון

א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר

נסביה ומסריה לנמרוד

א"ל נסגוד לנורא

א"ל אברהם ונסגוד למיא דמטפין נורא

א"ל נמרוד נסגוד למיא

א"ל אם כן נסגוד לעננא דטעין מיא

א"ל נסגוד לעננא

א"ל אם כן נסגוד לרוחא דמבדר עננא

א"ל נסגוד לרוחא

א"ל ונסגוד לבר אינשא דסביל רוחא

א"ל מילין את משתעי אני איני משתחוה אלא לאור

הרי אני משליכך בתוכו ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו

הוה תמן הרן

קאים פלוג אמר מה נפשך אם נצח אברהם אנא אמר מן דאברהם אנא

ואם נצח נמרוד אנא אמר דנמרוד אנא

כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול

אמרין ליה דמאן את?

אמר להון מן אברהם אנא

נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו הה"ד (שם יב) וימת הרן על פני תרח וגו':

חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיא חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא: