למציאת ספר השתמשו בחלונית 'חיפוש מוצר'      איסוף עצמי באריאל ללא תשלום      לבדיקה לגבי ספרים שלא נמצאים באתר פנו אלינו באחת מהדרכים הבאות: למייל [email protected] בטלפון 073-72-71-252 או הודעה בואצאפ 050-72-71-205     
משניות קהתי עם ברטנורא משניות קהתי עם ברטנורא
₪489 בלבד
משנת חיים כיס עם הלכה למעשה משנת חיים כיס עם הלכה למעשה
₪240 בלבד
והגדת הגדה של פסח של הרבנית ימימה מזרחי והגדת הגדה של פסח של הרבנית ימימה מזרחי
₪70 בלבד
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מאמרים תורניים     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
 חדש על המדף  מחזורים לחגים  ספרי קודש לילדים  חסידות  קודש כללי
  גמרא ומשנה   זוגיות   קבלה   לפי הוצאות   לפי רבנים
  חסידות   חינוך   ספרי ילדים   ספרי קריאה   ירושלים
  סיפורי צדיקים   ספרי קודש מהודרים   מחשבת ישראל(אמונה)   תפילה   חבד
  ידיעת הארץ   ברסלב   תנ"ך ופרשת השבוע   מזכרות לאירועים   חגים
  ספרי הלכה   שואה   ספרים בצרפתית French   ספרי פסיכולוגיה   ספרי בישול
  מדרש רבה   ספרי יסוד לבית היהודי   ספרי קודש - כללי   שבת   תשמישי קדושה
  ציורים - הרב רכל   דיסקים לילדים   מוסר   רבי מכר   משחקים
  English Books
073-72-71-252 
לקופה 
 
חיפוש מוצר
מכירות לוהטות
הליכות התנאים
הליכות התנאים
16 ₪
מידע נוסף
ותתפלל חנה תחינות תפיל
ותתפלל חנה תחינות תפילות ובקשות לכל עת
16 ₪
מידע נוסף
סיפורי תנאים ואמוראים
סיפורי תנאים ואמוראים על פי מדרשי חז
18 ₪
מידע נוסף
מסילת ישרים להרמח"ל
מסילת ישרים להרמח
20 ₪
מידע נוסף
סידור שיח תפילה כיס כר
סידור שיח תפילה כיס כריכה קשה
20 ₪
מידע נוסף
סדור עת רצון למינציה כ
סדור עת רצון למינציה כחול כריכה רכה מק
20 ₪
מידע נוסף
אורחות צדיקים
אורחות צדיקים
22 ₪
מידע נוסף
סדור תפילת הלב בלימניצ
סדור תפילת הלב בלימניציה - לילדי הגן
25 ₪
מידע נוסף
במטבח של סבתא נחמה
במטבח של סבתא נחמה
25 ₪
מידע נוסף
קומיקסבא - כל כרך
קומיקסבא - כל כרך
25 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
שיחה לפרשת מצורע – "מאן בעי סמא דחיי" / הרב יאיר הילר

בפרשתנו אנו נפגשים עם העונש של מספר לשון הרע, נגע הצרעת. ובמדרש: " 'זאת תהיה תורת המצורע', תורת המוציא שם רע" הבה נעיין בשני מעשים, דומים אך שונים במהותם כפי שמופיעים בשני המקורות שלפנינו:

א.מסכת עבודה זרה יט,ב

מַכְרִיז רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרַאי: 'מָאן בַּעֵי חַיֵי? מָאן בַּעֵי חַיֵי?'  [ = מי רוצה חיים?]

כְּנִיפוּ לֵיהּ כּוּלֵי עַלְמָא, וְאַתּוּ לְגַבֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ: 'הַב לָן חַיֵי'  [ = התאספו "כל העולם", באו אליו וביקשו חיים.]

אָמַר לְהוּ: (שם לד) "מִי הָאִישׁ הֶחָפֶץ חַיִּים וְגוֹ' נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וגו.

שֶׁמַּא יֹאמַר אָדָם, הוֹאִיל וְנָצַרְתִּי אֶת לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַבֵּר מִרְמָה, אֵלֵךְ וְאַגֶרָה בְּשֵׁינָה?

תַּלְמוּד לוֹמַר, (שם) "סוּר מֵרָע וַעֲשֶׂה טוֹב", וְאֵין "טוֹב" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי דּ) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ".

 

ב.  מדרש רבה ויקרא פרשה טז פסקה ב

ד"א זאת תהיה תורת המצורע, הה"ד (תהלים לד) 'מי האיש החפץ חיים',

מעשה ברוכל אחד, שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי,

והיה מכריז ואומר 'מאן בעי למזבן סם חיים?'

אודקין עליה, [ = הסתכלו עליו.]

ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה, שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים, [ = רבי ינאי היה יושב בטרקלינו ושמע את ההכרזה של הרוכל.]

א"ל: 'תא סק להכא, זבון לי',  [ = בוא לכאן ומכור לי.]

א"ל: 'לאו אנת צריך ליה, ולא דכוותך ' [ = אין אתה צריך לסם זה.]

אטרח עליה, סליק לגביה, הוציא לו ספר תהלים [ מכורך (ילקו"ש)] הראה לו פסוק, 'מי האיש החפץ חיים',

מה כתיב בתריה, 'נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב',

א"ר ינאי, אף שלמה מכריז ואומר: (משלי כא) 'שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו'

- א"ר ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע, היכן הוא פשוט,

עד שבא רוכל זה והודיעו, 'מי האיש החפץ חיים',

לפיכך משה מזהיר את ישראל, ואומר להם, 'זאת תהיה תורת המצורע', תורת המוציא שם רע.

"הפצות"- רבי אלכסנדרי והרוכל

משני מעשים אלו אנו למדים שזוכים בחיים אמיתיים רק כאשר שומרים על הלשון. החידוש הוא שחיים של עבירה ושל לשון הרע אינם חיים, לא רק במה שמביאים אל שאול, לא רק מחמת העונש של העולם הבא אלא אף כאן, בעולם הזה, הרוצה לחיות חייב לשמור על לשונו. 

מה ניתן ללמוד מאישיותו של האדם "המפיץ" את החיים בקרב ההמון כפי המתואר בכל אחת מהנוסחאות? 

רבי אלכסנדרי מציע למכור חיים. עניינו של איש הרוח הוא שגם אחרים יצטרפו לדרך החיים משום שהוא יודע עד כמה  מתוקה היא התורה וכמה נעימה היא. קורא הוא החכם את קריאת דוד המלך: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בו" [תהילים לד].

וכן מצינו בדרכו של החסיד כמופיע בספר מסילת ישרים [פרק יט]: "אַךְ הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בַּחֲסִידִים אֲשֶׁר טָרְחוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשִּיגָהּ, הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עוֹבֵד רַק לְמַעַן אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִגְדַּל וְיִרְבֶּה, וְזֶה יִהְיֶה אַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּאַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ וְיִהְיֶה חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ וּמִצְטַעֵר עַל כָּל שֶׁיְּמַעֵט מִמֶּנּוּ, כִּי אָז יַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ לְתַכְלִית זֶה - שֶׁלְּפָחוֹת מִצִּדּוֹ יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ מִתְגַּדֵּל, וְיִתְאַוֶּה שֶׁכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם יִהְיוּ כְּמוֹ כֵן, וְיִצְטַעֵר וְיִתְאַנַּח עַל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִים שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן עַל מַה שֶּׁמְּמַעֵט הוּא עַצְמוֹ, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְאֹנֶס אוֹ בְחֻלְשַׁת הַטֶּבַע, אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ לִשָּׁמֵר מִן הַחֲטָאִים בְּכָל עֵת, כְּעִנְיַן הַכָּתוּב (קהלת ז), "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא".

אמנם, במעשה הרוכל יש חידוש גדול. לצורך פרנסתו, הרוכל מצוי בעולם של מסחר, של כסף, של מאבק החיים ושל הקיום הגשמי העכשווי. כך הכול הכירוהו, כרוכל המוכר מרכולתו בשוק. שוק הוא לא מקום לאניני רוח.

והנה, דווקא הוא מתוך ניסיון החיים שלו, מבין הרוכל תובנות עמוקות ומפרסם לעולם מהו העיקר ומה הטפל, מה מביא לחיים אמיתיים ומה מרחיק את האדם מחיי נצח.

ועניין ה"הפצות" כל כך בוער בו ולכן אין הוא שומר את ההבנות שלו לעצמו אלא יש לו עניין שהאמת תתפרסם כמה שיותר לכל.

יש כאן הנגדה בין הרוכל עליו דיברה התורה בציווי: "לא תלך רכיל", אותו דברן המפזר רוע של פטפוט,  לבין הרוכל שבמדרש המנצל את מלאכתו כהוגן ודואג להפיץ טוב לכל העולם.

השוואה בין שני הסיפורים

מלבד ההבדל שבין האישיות של רבי אלכסנדרי לאותו רוכל, יש לדון בכמה הבדלים נוספים העולים מהמדרשים הנזכרים לעיל.

 בהכרזה: רבי אלכסנדרי מכריז: "מי רוצה חיים", ולעומתו הרוכל מציע להמון לקנות סם מרפא: "מי רוצה לקנות סם חיים". ממה נובע ההבדל? מדוע רבי אלכסנדרי מציע את מרכולתו בחינם, ומדוע הרוכל מתנה את "ההפצה" בקנייה של "הלקוחות" את הסם?

בתגובת השומעים: סביב רבי אלכסנדרי מתכנסים "כול העולם" לקבל חיים, ואילו על הרוכל מביטים, לא מתקרבים ולא מעוניינים לקנות.

לשם מה מפורט לנו היכן הסתובב הרוכל והציע את ממכרו "בעיירות הסמוכות לציפורי"?!

- נלך בדרך שסלל לנו ה"כלי יקר" [ויקרא יד, ד] בהבנת סיפורים אלו.

האם יש תיקון למספר לשון הרע?

בכדי להבין את החילוקים הנ"ל עלינו להקדים ולשאול האם יש תיקון למספר לשון הרע? הרי מעשה הדיבור כבר יצא מפיו ופגם, וכיצד ניתן כעת להחזיר את הגלגל לאחור?!

נחלקו בדבר החכמים:

ערכין טו:

א"ר חמא בר חנינא: מאי תקנתיה של מספר לשון הרע? אם ת"ח הוא יעסוק בתורה... ואם עם הארץ הוא ישפיל עצמו...

ר' אבא בר חנינא אמר: סיפר, אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקודש שנאמר (תהלים יב ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות".  אלא מאי תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה.

- על פי הדעה הראשונה יש תיקון למספר לשון הרע, לימוד התורה וענווה. על פי הדעה השנייה אין תקנה לאחר סיפור לשון הרע. מה שניתן לעשות הוא קודם שאדם עלול לחטוא, לעסוק בתורה בכדי שלא יכשל בלשונו.

כעת נראה כיצד שתי שיטות אלו יעזרו לנו להבין את דרכו של רבי אלכסנדרי לעומת דרכו של הרוכל.

הפצת תורה כשמירת הבריאות או סם לרפואת החולי

רבי אלכסנדרי סובר שאין תקנה למספר לשון הרע. כל עניינו הוא לדאוג שאנשים לא יגיעו לידי חטא. הוא מכריז: "מי רוצה חיים, מי רוצה חיים?"

הוא סובר "סיפר, אין לו תקנה" ולכן הוא הולך אל אלו שלא סיפרו לשון הרע ומלמדם דרך בריאות. הוא כופל בלשונו כדי להבטיח שמי שיקיים את עצתו וישקע בתלמוד תורה יזכה שלא ידבר לשון הרע וכן שלא יספרו עליו לשון הרע.

"לא הזכיר לשון סם גם לא הזכיר לשון למזבן לפי ששמירת הבריאות אינו צריך סם רק שהרופא מלמדו להועיל שיהיה נשמר מן הדברים המזיקים שלא יבא לידי חולי."

דברי תורה צריכים להילמד בחינם ומסיבה זו אין מבקש רבי אלכסנדרי שכר על המקח.

לעומתו, סובר הרוכל שיש תקנה למספר לשון רע. יתירה מכך, הרוכל עצמו היה בעל תשובה ומניסיונו ידע שיש תקנה גם לאחר חטא זה.

"אבל רוכל זה סבר שיש תקנה אפילו למי שכבר סיפר, וידע זה בניסיון בעצמו כי גם הוא היה רוכל הולך רכיל ורגיל על לשונו לשלח מדנים בין אחים, ואחר כך נתן אל לבו לשוב בתשובה וביקש דרכי הרפואה שהזכירו רז"ל לת"ח בת"ת, ולעם הארץ על ידי שבר רוח, וראה כי התרופות הללו הועילו לו על כן מלאו לבו לזכות הרבים ולהחזיר בתשובה כל אותן העיירות שידע בהם שיש שם בעלי הלשון עד אשר לא יבואו עליהם ימי הרעה בצרעת ויצטרכו להדר אחר צפרים עפות כטהרת המצורע בצפרים העושין מעשה פטיט.

וזה הוא שאמר שהיה מחזר בעירות הסמוכות לציפורי היה מחזר בתשובה אותן העירות הקרובות למעשה ציפור העושין מעשה פטיט, והיה מכריז מאן בעי למזבן סם חיי כי היו כחולים הצריכים סמים לתרופה הצריכין קנין ע"כ הזכיר למזבן סם"

וכיצד התייחסו אליו השומעים?

"אודיק עליה עלמא לפי שכבר בחרו להם דרך מקולקל זה והיה רגיל על לשונם לספר לה"ר על כן לא בקשו לקנות כלום ממנו ואדרבא אודיק עליה הביטו אחריו.

כי המה ה"בעלי ראתן" הרואים אחרי מומי נפשות רבות וחסרונם כי כך דרך מואסי התוכחה שמביטים אחרי המוכיחם לראות אם ימצאו בו שמץ פסול כדי להשיב לו טול קורה כו' לכך אמרו לו: 'אתמול היית רוכל הולך רכיל והיום אתה רוצה לתקן דרכינו?! קשוט עצמך תחילה'."

סיכום

ראינו אם כן, שמעשיהם של רבי אלכסנדרי והרוכל היו דומים אך שונים בתכלית.

כל אחד פנה לקהל אחר ובמטרה אחרת. רבי אלכסנדרי דאג למניעת החולי, לשמירת  הפה מרע ולהקפדה בלימוד תורה.

הרוכל, שכנראה היה בעצמו בעל תשובה, דאג לתיקון החולים, אותם אלו שנכשלו וצריך להציע בפניהם דרך של תיקון ותשובה.

שנזכה לשמור את פינו מרע ולמלאו בדברי קדושה. 

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש ספריית עם ישראל: ספרי קודש, מוזיקה יהודית, ספרים, דיסקים,ספרי קודש בזול,ספרי קודש זולועוד.
קניה מאובטחת
בניית אתרים  |   חנות וירטואלית  |