ב"ה תשס"ט

1.      החל מפורים יש ללמוד את עניני החג הלכה ואגדה כדי להיכנס מוכן אליו.

2.      מנהג הצדקה הנקרא "קמחא דפסחא" חשוב מאוד, ובעצם הרגשת החרות יכולה להיות אצל מי שחש מה מרגיש עני ומסכן ואיזו שמחה יש לו בעת שיש לו מזון  ושובע. ראוי לסייע לגבאי הצדקה בעירנו, כי עניי עירנו קודמים לעניי עיר אחרת.

3.      'ברכת האילנות' ביטוי של הכרה בהתחדשות של כל הבריאה לקראת יום ההולדת והפריחה שלנו- פסח. יש המברכים בשבת קודש כי יש ריבוי עם, ויש הדוחים ליום חול מחשש שיקטוף עלה או סיבות אחרות. רואים 2 אילני פרי עם פריחה, ולא יהיו מורכבים. יש בברכה זו גם כמיהה לגאולה וללבלוב החיים הלאומיים שלנו.

4.      'שבת הגדול' הוא השבת שלפני פסח, בו התאזר ישראל בעוז ואומץ לקנות ולקשור את הכבשים לשם הקרבן ולקראת היציאה למרות הסכנה שהייתה מן המצרים. ונהגו שהרב דורש בענייני הפסח.

5.      נקיון לפסח אינו בהכרח נקיון כל הבית, ולא מחוייב הדבר, אלא הדגש על הימצאות חמץ, ולכן ינקה בגדים וכיסי הילדים ותיקי האוכל, וארגז צעצועים, וספרים שלעתים למד בהם על השולחן.  ברכונים של כל השנה יש להצניע. חשוב בהגיע הפסח להיכנס לרוגע ושלוה ולנוח מעמל הימים.

6.      בדיקת חמץ. השנה נבדוק ביום שלישי בלילה. מיד אחר ערבית בצאת הכוכבים. יאסוף בני הבית ויברך "וצוונו על ביעור חמץ" ומיד יתחיל את הבדיקה בלי לדבר. אם יש לו שליחים לנקות החדרים או המחסן והמכונית ישמעו הברכה ולא ידברו אלא יתחילו מיד הבדיקה, ולא צריכים שוב לברך. ייקח נר אך גם פנס דק אפשרי כדי להאיר במקומות מיוחדים. נהגו להצניע 10 פתיתים עטופים, ויש לרשום מראש היכן הונחו. למחרת זמן אכילת חמץ עד 10.02 [שעון קיץ] . אחר כך ישרוף החמץ עד שעה 11.21 בבוקר וימנע מלשפוך נפט על החמץ אך מותר על העצים והעתונים. את אמירת "כל חמירא וחמיעא" יש לומר בבוקר רביעי עד השעה 11.20. מעיקר הדין יכול למנות גם קטן כשליח, אך רצוי שלא כי אולי יתעצל בבדיקה.

7.      הנוסע לפני פסח. אם נסע כך שלא יהיה בביתו בליל הבדיקה, יבדוק בלילה הקודם ליציאתו, לאור הנר, אך בלי ברכה. ואם יוצא לשליחות קודם 30 יום לפני הפסח אין צריך לבדוק. אם רוצה להקל מעליו את הנקיונות, ימכור את כל החמץ של כל החדרים לנכרי, חוץ מחדר אחד ובו יערוך בדיקה. המתארח במלון, כיון שהחדר ניתן לשימושו אם היה שם בליל הבדיקה, יבדוק  בלא ברכה. וכן חולה בבית החולים.

8.      תענית בכורות. נהגו הבכורות לשמוע סיום מסכת ביום רביעי,  ומתוך כך מותרים הם לאכול אחר כך כי זו סעודת מצווה.

9.      את האפיקומן יש לאכול עד השעה 00.41 שזהו חצות הלילה.

10.  הכשרת הכלים. כלים שבושלו במים הכשרתם על ידי מים - הגעלה. ואילו כלים שהשימוש הוא באש ללא נוזל כמו שפוד, הכשרתם באש על ידי ליבון. כלי שצריך להגעילו כמו סיר אך קשה הדבר יש לעשות לו ליבון קל היינו להניחו הפוך על גבי האש וכאשר נייר לבן המונח עליו מתחיל לשנות צבעו די בכך.

11.  נהגו לא להכשיר טוסטר, מערוך, נפה, קערה לבצק, תבניות אפיה של בצק כלי חרס חרסינה ופורצלן. אי אפשר להכשיר כלי טפלון.

12.  כלי פלסטיק כל השנה מכשירים אך מחמירים לפסח לקנות חדש. כלי עץ אפשר להכשיר אם הם חלקים ללא חריצים וסדקים. וכן כלי אבן מכשירים.

13.  כלי זכוכית. ספרדים מקילים בשטיפה יסודית עם סבון. אשכנזים לא מכשירים ובעת הדחק דורלקס ופיירקס יגעיל 3 פעמים במים רותחים [ללא הכנסה למים קרים].

14.  כשרות המזון. חומרי נקיון, קוסמטיקה, סבון ושמפו שאינם ראויים לכלב אין צורך בכשרות לפסח. אך משחת שיניים צריכה.

15.  תרופות לא טעימות שאינן ראויות לכלב- אין צריך כשרות. אך יש להחמיר שלא ייקחו אלא חולים ולא מי שיש לו קצת מיחוש. תרופות הטעימות- צריכות הכשר.

16.  ביצים וחלב אין צריך הכשר אך התבנית תהיה נקייה.

17.  אשכנזים מחמירים בקטניות, וישתמשו בשמן כותנה אגוזים או זית. ואפשר להקל לחולה תינוק או זקן.

18.  רצוי להחמיר בחומצת לימון, כי מופקת גם מחיטה, אך אפשר להקל בלציטין וליפתית.

19.  מכירת חמץ. רצוי לא למכור חמץ ממש אלא להיפטר ממנו אלא אם כן יש הפסד מרובה. אך לכלול במכירה מזון שאינו כשר לפסח כגון חבילת סוכר פתוחה או מלח אותם יצניע במקום מיוחד.

20.  איסור מלאכה בערב פסח. אסרו חכמים ערב פסח אחרי חצות היום לעשות מלאכות [האסורות בחול המועד] כגון כתיבה לאחרים [לעצמו מותר] או תפירת בגד [אך תיקון קל מותר לצורך החג] וכן צביעת הבית. צחצוח נעל מותרת אך גזיזת צפרניים רצוי לפני חצות היום. וכן מותר ליסוע. השנה שיום ו' אינו ערב פסח יש להקל בכל זה.

הנהגות ליל הסדר

21.  השנה נעשה קידוש עם הבדלה בסדר יקנה"ז.

22.  מצווה לשתות 4 כוסות יין מינימום של 86 סמ"ק [ורצוי גביע של 150 סמ"ק] וכל פעם ישתה את הכוס לכתחילה ברצף ללא הפסקות.

23.  מצוות הסבה. יסב על כרית לצד שמאלו, בעת שתיית הכוסות וכן בעת האכילה. אין מסיבים בעת אכילת המרור. יש נשים אשכנזיות שלא נהגו להסב.

24.  אכילת מצה. 2 כזית בתחילה, אחר כך כזית לכורך ובסוף כזית לאפיקומן.  בליל הסדר דווקא מצות שמורות . כמה? ספרדים לפי המשקל היינו מצת מכונה שלימה [ 29 גרם] הוא כזית ואשכנזים לפי הנפח היינו שליש או חצי מצה לכזית.ויש אומרים שני שליש מצה. אוכלים את הכזית בכדי אכילת פרס היינו 4-6 דקות בהסבה. רצוי לאכול מצות שמורות כל 7 ימי הפסח.

25.  מרור. מהדרים בחסה. נאכל פעמיים, פעם אחת לבדו ופעם שניה ב'כורך'. כל פעם כזית היינו  עליה גדול יחסית.

26.  אפיקומן. ייאכל עד חצות לילה. אחר כך אין לאכול כלל אך מותר לשתות מים. ובמקום הדחק משקה אחר שאינו יין.

27.  מצווה להמשיך ולספר ביציאת מצרים ובלימוד ענינו של פסח והיציאה הניסית.  וכן נהגו לומר שיר השירים וכן לקרוא ספר שופטים פרק ו', על מלחמת גדעון במדיינים ובלילה הזה יש לבקש בקשות  על הפרט והכלל.

28.  קריאת שמע מקוצרת כי זה ליל שימורים ויאמר קריאת שמע וברכת המפיל.

29.  מצא חמץ בפסח יבערו מיד ואם מצא ביום טוב אין לטלטלו כי הוא מוקצה אך יכסה עליו כלי עד מוצאי יום טוב.

30.  חמץ אחר הפסח אסור בהנאה וגם אם הניחוהו בטעות. אמנם אם מכרוהו מותר. ולכן אין לקנות אחר הפסח בחנות שאין ודאות שמכרה את החמץ לקראת הפסח אלא ימתין עד שיביאו סחורה מיצור חדש.

למה נקרא שם החג פסח?

מבאר הרב קוק שלפסוח היינו לשרות על, כמו שאומר 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו' אף כאן הכוונה שה' השרה שכינתו על ישראל ויצר בהם תכונה מיוחדת נשמה מיוחדת של עם ה'  עם דרך משלו ותרבות משלו, ולא עוד משועבד ומתכופף לתרבות אחרת.

 לכן אכילת המצה שהיא לחם נקי מכל השפעות זרות, היא הלחם המתאים לעם  שמבין את ערכו המיוחד וחי על פי רוחו.

יהי רצון  שאף אנו נצא לחרות אמיתית מכל השעבודים האישיים והלאומיים, ושנזכה עוד השנה לגאולה שלמה כמו שהבטיחונו חכמינו, בניסן נגאלו ובניסן ניגאל, אמן.

© הרב יאיר הילר כל הזכויות שמורות

 אשמח לתגובות הערות והארות, יאיר הילר: [email protected]