משלוח חינם בקנייה מעל 500ש"ח (אלא אם צויין אחרת במוצר הספר)      למציאת ספר השתמשו בחלונית 'חיפוש מוצר'      איסוף עצמי באריאל ללא תשלום      כנסו למומלצים יש קישורים לאתרים עם תוכן יהודי     
ממשיכים בדרך לנישואין מוצלחים ממשיכים בדרך לנישואין מוצלחים
₪18 בלבד
סט שוטנשטיין בינוני תלמוד בבלי במחיר מבצע! סט שוטנשטיין בינוני  תלמוד בבלי במחיר מבצע!
₪5498 בלבד
מחזור רינת ישראל לשלוש רגלים במחיר מבצע מחזור רינת ישראל לשלוש רגלים במחיר מבצע
₪115 בלבד
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מאמרים תורניים     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
 חינוך  חדש על המדף  זוגיות  קבלה  גמרא ומשנה
  הרב מרדכי אליהו   לפי רבנים   חסידות   ספרי ילדים   ספרי קריאה
  ירושלים   תפילה   דיסקים לילדים   מחשבת ישראל(אמונה)   חבד
  ידיעת הארץ   ברסלב   תנ"ך ופרשת השבוע   חגים   ספרי הלכה
  שואה   לפי הוצאות   ספרי מתנה   ספרי פסיכולוגיה   ספרי בישול
  מדרש רבה   ספרי יסוד לבית היהודי   ספרי קודש - כללי   שבת   תשמישי קדושה
  ציורים - הרב רכל   מוזיקה יהודית   רבי מכר   קודשבוק קידס   ספרי לימוד
  English Books   ציטה בוקס
073-72-71-252 kodeshbook@gmail.com 
לקופה 
 
חיפוש מוצר
מכירות לוהטות
מסילת ישרים להרמח"ל
מסילת ישרים להרמח
15 ₪
מידע נוסף
אורחות צדיקים
אורחות צדיקים
15 ₪
מידע נוסף
סידור עבודת השם השלם
סידור עבודת השם השלם
17 ₪
מידע נוסף
עזרה ראשונה לנישואין מ
עזרה ראשונה לנישואין מוצלחים
18 ₪
מידע נוסף
חזון אי"ש - אמונה ובטח
חזון אי
18 ₪
מידע נוסף
קומיקסבא - כל כרך
קומיקסבא - כל כרך
25 ₪
מידע נוסף
סדור תפילת הלב בלימניצ
סדור תפילת הלב בלימניציה - לילדי הגן
25 ₪
מידע נוסף
סידור כונת הלב השלם כר
סידור כונת הלב השלם כריכה חלקה
25 ₪
מידע נוסף
סדור רינת ישראל לבתי ה
סדור רינת ישראל לבתי הספר
26 ₪
מידע נוסף
לוח דינים ומנהגים לשנת
לוח דינים ומנהגים לשנת תשע
28 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
שיחה לפרשת ויקרא - חשיבות לימוד ענייני הקרבנות

מבוא

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה'' [ויקרא א, ב].

בבואנו ללמוד ספר ויקרא  הנקרא 'תורת כוהנים', לומדים אנו על עולם שלם של מושגים  והלכות שלצערנו, אין אנו נפגשים בו בקיום המצוות היום יומי. מקדשנו חרב, ותפילותינו לבניינו לא פסקו מאז החורבן ועד היום.

כאשר מדברים על מצוות שנוהגות בזמן הזה, וודאי אנו מצווים ללמוד את הלכותיהם כדי לקיימן  כראוי. אך מה צריך להיות היחס שלנו אל הלכות המקדש? אל דיני הזבחים והמנחות שאין ביכולתנו לקיימן לעת עתה? 

האם יש ערך ללימוד ולעיסוק בדברים שאינם בני קיום בזמן הזה? ואם ישנה חשיבות לכך,  האם היא רק מצד העתיד אליו אנו כוספים שבמהרה יבנה המקדש וישובו כוהנים לעבודתם? וכעין מה שמצינו שתיקן רבן יוחנן בן זכאי כמה תקנות כמו נטילת לולב כל סוכות ולא רק ביום א' של סוכות, זכר למקדש, כי מקווים אנו שמהרה יבנה,   או שיש ללימוד  הזה ערך חשוב  כבר עתה?

בכך דנה הגמרא אותה נלמד ומעצימה מאוד את ערך ההתעסקות בנושאים אלו.

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קי/א

" [הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם ה'...] לְעוֹלָם זאת עַל יִשְׂראל "

רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.

אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם'?

כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם.

אמר רבא: האי "לעולה למנחה", עולה ומנחה מיבעי ליה? [ כך היה לו לכתוב]

אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם.

אמר רבי יצחק: מאי דכתיב "זאת תורת החטאת... וזאת תורת האשם"?

כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

לימוד ענייני המקדש מקרב  את בניינו

מתוך דבריהם של חכמי ישראל  אלו מוארת מאוד חשיבות  לימוד עניני המקדש.

רבי יוחנן דורש את הפסוק מדברי הימים ב פרק ב', שם אומר שלמה המלך: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹקָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי ה' אֱלֹקֵינוּ לְעוֹלָם זאת עַל יִשְׂראל".

סיום הפסוק תמוה שכן המקדש לא עמד על תילו לעולם והרי עבודתו פסקה?

על כך  דורש רבי יוחנן שערך לימודם של תלמידי חכמים בענייני המקדש, חשוב הוא כאילו נבנה המקדש בימיהם. בלימודם זה הם מחיים אותו, הוא אינו חרב, ולא שייך לעולם שעבר, אלא  חי בליבם. עצם הלימוד הזה מקרב את בניינו בפועל.

קירבת ה' גדולה על לומד התורה בדומה לפעולת הקרבן

ריש לקיש דורש את הפסוק "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם". מציין רש"י שלא נאמר "זאת החוקה" אלא "זאת התורה", כלומר העמֵל בתורה נחשב כאילו הקריב עולה. התורה אינה לימוד סתמי אלא היא מחברת את ההוגה בה ומקרבתו אל בוראו, שהוא המלמד תורה לעמו ישראל, מלמד בהווה בכל רגע. לומד התורה זוכה לקרבת ה' בדומה להשפעה שזוכה מביא הקורבן, שכשמו כן הוא, פועל קורבה וחיבור בין המקריב ליוצרו.

שיטת רבא שפעולת לימוד התורה נשגבה ממעלת הקרבן

רבא לומד שמעלת התורה גדולה ממעלת הקרבן. "כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם". בעיניו לימוד התורה נשגב מאוד ומקשר את האדם אל בוראו הרבה יותר מקרבן. לומד התורה אינו זקוק לקרבן בכדי להתקרב אל בוראו.

כך מצינו בדבריו של רבא במסכת ראש השנה (יח.). רבא, שהיה מצאצאי עלי הכהן, דורש את הפסוק: "נשבעתי לבית עלי, אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה" בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה.

כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת

רבי יצחק מדגיש שהעוסק בתורת קרבן מסוים נחשב כאילו הקריבו. אף בזמן בו אין מקדש ואין סדרי עבודה, יש משמעות גדולה לעסק בצד הלימודי ההלכתי והרעיוני של הקרבנות. לימוד זה מראה את הכוסף שלנו שאכן יהיו אלו הלכות חיות  המתקיימות בשלמות.

באופן דומה לדבריו של רבי יצחק אנו רואים בגמרא במסכת תענית (כז:): "... אמר אברהם 'רבונו של עולם, שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה'?

 אמר ליה 'לאו'.

 אמר לפניו 'רבונו של עולם הודיעני במה אירשנה'?

 אמר ליה 'קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו'

 אמר לפניו 'רבונו של עולם תינח בזמן שבית המקדש קיים,

 בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם'?

 אמר לו 'כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם".

- אם כן העיסוק והלימוד בדיני הקרבנות נחשב כהקרבתם על אף שבית המקדש חרב.

העיסוק בתורת הקרבנות כיצד?

יש לשאול: האם כוונת הגמרא לקריאה סתמית של סדר הקרבנות המופיע בסידורי התפילה או שמדובר בלימוד מעמיק של ההלכות המיוחדות של כל קרבן וקרבן?

מדבריו של רבי יצחק נראה כי מדובר בעיסוק מעמיק בעניינו של כל קרבן וקרבן. "כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".

רבנו בחיי (ויקרא ז, לז) עוסק בשאלה זו ומדגיש שאמירת סדר הקרבנות שבתפילה נתקנה כדי שנתבונן ונעמיק במעשה הקרבנות: "דרשו חז"ל (מנחות קי.) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם וגו', כל העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה, בפרשת מנחה כאילו הקריב מנחה, בפרשת חטאת כאילו הקריב חטאת.

והעניין שהוא מתבונן בביאור הפרשה אל איזה עניין היא רומזת, כי מתוך כך יתגלו עיני שכלו ויבינו נפלאות מתורת הקרבנות, ובזה ישתדל יותר בקיום התורה והמצוות ויהיו עוונותיו נמחלין לו כאילו הקריב קרבן, כי אין לומר שתהיה הכוונה שיהגה ויגרוס לשון הפרשה בפסוקיה הערומים בלבד מבלי שיתבונן בפירושם. ומטעם זה תיקנו ז"ל בסדר תפילתנו משנת איזהו מקומן לאומרה בכל בוקר ובוקר, ואמרו על זה (תענית כז ע"ב) אמר הקב"ה בזמן שקורין בהם מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני".

לימוד הצד הרוחני של כל מצווה נחשב כאילו עשאהּ

אמנם, יש לומר שלא רק בתורת הקרבנות העיסוק נחשב כאילו קיימנום, אלא בכל מצווה שיש לנו מניעה מלקיימה מאיזה שהיא סיבה, הרי יש תיקון מסוים בכך שאנו יגעים בלימוד עניינה וחיים אותה בצדדיה הרוחניים התיאורטיים העקרוניים.

כך נראה מדברי ה"בן איש חי" (נצבים, שנה ראשונה): "...וזהו שכתוב 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו', הם תרי"ג מצות, כי המצווה מכונית בשם 'דבר', ואף על פי שאי אפשר שתבא לידי מעשה בהם. והיינו כי בפיך בדיבור, ובלבבך במחשבה, נחשב לך לעשותו, רצונו לומר כאילו עשיתו".

וכן הקשה הט"ז על דרשת חז"ל בפסוק שאומר יעקב אבינו "עם לבן גרתי" שהכוונה היא תרי"ג מצוות שמרתי, היאך קיים יעקב את תרי"ג מצוות, והלא מצוות רבות השייכות לכלל ישראל,  כמו הקמת מלך ובניין בית המקדש, שודאי לא קיימם בפועל?

ותירץ שיעקב אבינו למד את כל התורה כולה ועל ידי עסקו בצד הרוחני של כל המצוות כולן נחשב הדבר כאילו קיים את כל התרי"ג מצוות.

יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד את הלכות המקדש לפרטיו , להתמלא כיסופים לבניינו ומתוך כך יזכנו ה' לראות היכל על מכונו , כוהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם ,אמן.

 

© הרב יאיר הילר כל הזכויות שמורות

 אשמח לתגובות הערות והארות, יאיר הילר: 684yah@gmail.com

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש ספריית עם ישראל: ספרי קודש, מוזיקה יהודית, ספרים, דיסקים,ספרי קודש בזול,ספרי קודש זולועוד.
קניה מאובטחת
בניית אתרים  |   חנות וירטואלית  |