שפת התהומות/משה וינשטוק

שבריר מבט של אביו הנוקשה זורק את איתן בן העשרים ושלוש לנטוש הכול, לעזוב את המשק של הוריו ולצאת למסע הרה סכנות שבו יטולטלו חייו, ושפיותו תידחק עד לקצה. הוא מקווה שהמדבר ירפא את פצעי העבר, אך מצבו הפיזי והנפשי הולך ומסתבך, ומעלה באוב את כל כאביו.

שפת התהומות הוא סיפור על אנשים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם הכרעות היסוד של חייהם: אם להשלים איתן, לנסות לתקן, או לקרוס תחת משא האשמה. זהו סיפור על אב שבינו לבין בנו ניצבת חומה בצורה של אי הבנה, על אם שחומה דומה ניצבה אי אז בינה לבין בתה, על חברות נפש שעולה על מוקש של אובדן ומוות, אך גם על אהבה עמוקה שמשתדלת – לא תמיד בהצלחה – להתגבר על כל המכשולים שעומדים בדרכה.

שפת התהומות נכתב מתוך מעמקיה של החברה הישראלית, מתהומות שבהן ההבחנות שחוצות אותה – בין חילונים ודתיים, נשים וגברים, מזרחים ואשכנזים, ערבים ויהודים – אינן מפלגות ומסכסכות אלא מפגישות ומקרבות. לא פלא שגם העברית שבה כתוב הרומן היא כזאת – מעשית וישירה אך גם פתוחה לכל רוח, רעננה ועשירת רבדים גם יחד.

משה וינשטוק הוא איש חינוך ישראלי, בעל תואר ד"ר למחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. שימש כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ובמגוון תפקידי הוראה וניהול, ופרסם ספרי עיון ומחקר בתחום ההגות היהודית וחקר הלמידה.