ספר התודעה(חלקים א-ג')סיכום:linjanספר התודעה. ספר שהוא מקבץ רציני של כול ההלכות, הפרשנויות, המנהגים, וההסברים הנוגעים לכול חג ומועד בלוח השנה העברי. הספר מחלק את השנה העברית לפי חודשיה, ומדבר בהרחבה רבה על כול חג, מחודש תשרי ועד חודש אלול. החגים הגדולים והחשובים מקבלים יותר מפרק אחד , והקטנים והקצרים כמו ל"ג בעומר, מקבלים פרק אחד בלבד. אך אין זה אומר כי אין בו התייחסות רצינית לחג ולהלכות השונות הקשורות אליו.
לדעתי, זהו ספר חובה בארון הספרים היהודי. שכן רבים מאיתנו, כבר שכחנו לצערי, את הקשר בין החג, משמעו בהוויה היהודית, את סיבותיו ואת המאורעות אותו הוא בא לציין. במיוחד, מתאים הספר, לאנשים כמוני, שהחלו את דרכם במערכת החינוך הדתית, מחצית בית הספר היסודי, עזבו את הדת והתרחקו ממנה, ושכחו את היפה והמיוחד שבכול אחד מחגי ישראל. כן. הספר הוא תזכורת יפהפיה, למקורותינו, ולמקורות של יהדותנו. לא צריך להיות דתי, כדי שיהיה בבית, בבחינת ו"שיננתם לבניך".
בספר, על שלושת חלקיו, יש שלושים וחמישה פרקים.
מאחר ואנחנו עומדים לציין את חג השבועות בקרוב אביא לדוגמא את התיחסות הספר לחג זה. לפרקים השונים על כותרותיהם, ולתתי הפרקים הנוגעים לחג חשוב זה.
ראשית, מסביר הרב אברהם אליהו כי טוב, בראשית כול פרק החל באחד מחודשי השנה העברית, את משמעות החודש, את מזלו, וכך הוא אומר: "סיון הוא השם הבבלי של החודש, ובמקרא - החודש השלישי, שהוא שלישי לניסן ראש החודשים. מזלו -תאומים. רמז למשה ולאהרון ששניהם היו שקולים כאחד ועל ידיהם ניתנה התורה לעם ישראל בחודש זה". וכך הוא ממשיך ומדגים בעזרת פסוקים את משמעו של החודש השלישי .
בהמשך מובאים דיני חודש סיון, וכן הסבר לגבי הימים שהם ימי הגבלה ופרישה החלים בחודש סיוון.
תת פרק מיועד לייעוד של החג. "פרשה אחת נאמרה להם לישראל חמישה ימים קודם שקיבלו את התורה. והיא כללה של כול התורה. בה מתפרש העיקרון שהתורה אינה רק חבילה של מצוות עשיה או אמירה או זכירה, אלא עיקרה, קבלת ייעוד שכול קיום העולם תלוי בו, וכניסה לעבודה שלעולם אי אפשר יהיה לפרוק עולה. משסיים אלוהים את מלאכתו, בששת ימי בראשית, התנה תנאי עם עולמו, שיהא קיים רק אם יילך האדם בדרך שרצה הבורא: ואם לאו - יחזור העולם לתוהו ובוהו. תנאי זה הוא הברית שבין הבורא לעולמו. " והבורא ממשיך ושואל את ברואיו, בני ישראל: " הנכון אתכם להיכנס במקום כול משפחות האדמה בעול הברית הזו שביני ובין כול עולמי ובשמירתה? האם תטו אתם אזנכם לשמוע את קולי העולה מכול אשר בראתי ותחמלו עליכם ועל הכול לבלתי השחת את עולמי אשר בראתי?..."אם נכונים אתם לקבל ייעוד זה, חזק אחזק את כוחכם, הרבה ארבה את חכמתכם ובינתכם למען תדעו את המעשה אשר תעשון ותשכילו בכול הדרך אשר תלכו..."
בהמשך אומר ומסביר הרב אברהם אליהו כי טוב את שמותיו של חג השבועות, כפי שהוא מסביר את שמותיהם של יתר חגי ישראל ומועדיהם בספר זה. והשמות הם : חג הקציר, חג שבועות, יום הביכורים ועצרת.
יש גם תת פרק המתייחס רק לדיני ומנהגי חג השבועות ובין המנהגים והדינים המוזכרים משכו את תשומת ליבי כמה מוכרים ומיוחדים. האחד הקישוט בעלי ירק את ספר התורה ואת כול הבית. נהגו להעמיד אילנות בבית הכנסת מסביב לבימה, להזכיר שבחג השבועות העולם נדון על פי פירות האילן. נוהגים להיות ערים כול הלילה ולומר "תיקון ליל השבועות". ועוד על קריאת התורה בחג השבועות ועל , ועוד על נוסח של כתובה בין עם ישראל לתורה אצל יהודי ספרד, וכן על המנהג לאכול בחג מאכלי חלב.
ואסיים בכמה תשובות ללמה מאכלי חלב?
כאשר משו את משה מן המים, שישי בסיוון היה, ולא רצה לינוק אלא מחלב אשה עבריה...
לפי שעד מתן תורה הותר להם בשר נחירה ובהמה טמאה, ועכשיו אחר נתינת התורה נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות. נאסרו להם כול הכלים, ולא היו יכולים להגעיל הכלים, שאותו היום שבת היה, כי הכול מודים שבשבת ניתנה התורה, והוכרחו לאכול מאכלי חלב.
חלב בגימטריה ארבעים - כנגד ארבעים יום שעשה משה בהר סיני.
"דבש וחלב תחת לשונך" - יש מי שאומר: לפיכך נמשלה התורה בדבש וחלב, לפי ששניים אלה רומזים על כוחה של התורה, שכול העוסק בה יוצא מטומאתו ונטהר. ועוד ועוד מנהגים ודינים ופרשנויות . כול אחד לפי יכולת הקבלה והספיגה שלו. כך לגבי כול חג ומועד.
ספר התודעה(חלקים א-ג') פורסם במקור בשוונג-Shvoong:
http://he.shvoong.com/books/1812932-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%90-%D7%92/