רבי שלמה לוריא (המהרש"ל או רש"ל), היה מגדולי הרבנים בפולין במאה ה-16, מחבר הספר 'ים של שלמה' וחיבורים נוספים.
רבי שלמה לוריא תכנן את כתיבת הספר ים של שלמה כספר מסכם לפסיקת הלכה, על פי סדר מסכתות הגמרא. חיבורו בוחן את הנושאים החל ממקורותיהם הראשוניים, דרך הראשונים ועד למנהגים שבתקופתו. לדעתו חתימת התלמוד היא התקופה הקובעת שאין לחלוק על חכמים שחיו לפניה, אך אין בעיה לחלוק על מי שחי אחריה. לפיכך, לא נמנע מלחלוק גם על ראשונים.
מאפיין נוסף שמצוי בכל כתביו וכן בכתבי תלמידיו הוא החשיבות שהוא נותן למנהגי אשכנז כמרכיב בשיקולי פסיקת ההלכה.
בשל ההיקף העצום של העבודה, לא הצליח המהרש"ל לסיים את החיבור על כל הש"ס, ובהקדמתו למסכת יבמות הוא כותב:
"כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה"
למרות שמטרתו המקורית של המהרש"ל הייתה לכתוב ספר הלכה, כיום הוא נלמד כספר פרשנות על הגמרא, וההתייחסות אליו כפוסק היא שולית יחסית.
לא כל החיבור הגיע לידינו. שבע מסכתות נמצאות בידינו, ואף בהן ישנם חלקים חסרים: ביצה, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא וחולין. כמו כן, ברור מכתביו ומציטוטי תלמידיו שנכתב פירוש על עוד 9 מסכתות, שזהותן נתונה במחלוקת בין החוקרים. לאחרונה התגלה עותק של ים של שלמה על מסכת בבא בתרא, באוסף פרטי. קיימות בחוגים מקצועיים שמועות על ים של שלמה על מסכת שבת, אך אין לכך ראיות ממשיות (ויקיפדיה).
ועתה מופיע מחדש באותיות מרובעות מאירות עיניים, בהגהה מדויקת ובתיקון אלפי שגיאות ושיבושי הדפוס של המהדורות הקודמות, ובהשלמת חיסורים ע"פ השוואה עם שאר חיבורי רבינו וכתבי יד, ומפרשים קדמונים המביאים דבריו, כפי המבואר בהקדמת המו"ל, בציון אלפי מראי מקומות, ובפענוח ראשי תיבות בחילוק קטעים ובפיסוק מלא ושלם, בצירוף מפתחות עניינים והסכמות קדמונים נדירים, נוסף עליהם הגהות והערות עךל ים של שלמה מאת גדולי ישראל קדמונים ואחרונים ועוד מעלות רבות כמפורט בהקדמת המוציא לאור.
מידע נוסף
)
